האם אפשר להאריך את החיים של הכלבים שלנו?

האם אפשר להאריך את החיים של הכלבים שלנו?

מחקר פורץ דרך בודק את זה לראשונה – והתשובות עשויות לשנות את הדרך שבה אנחנו מבינים זקנה, בריאות, ואולי גם אהבה.

כל מי שחי עם כלב יודע: הזמן עובר אצלם מהר מדי. יום אחד הם גורים מתרוצצים, וביום אחר הם כבר מתקשים לקום. כלבים מזדקנים מהר יותר מבני אדם – אבל הם גם דומים לנו מאוד במחלות שגיל מביא איתו: מחלות לב, ירידה בזיכרון, סרטן, קטרקטים, עייפות כרונית וירידה כללית בתפקוד. הם חיים איתנו, אוכלים איתנו, נושמים את אותו אוויר – וחווים את תהליך ההזדקנות ממש כמונו.

וזו בדיוק הסיבה שהם נבחרו למוקד של אחד המחקרים החדשניים ביותר בתחום חקר ההזדקנות: ניסוי TRIAD – שמבוצע במסגרת פרויקט הזדקנות הכלבים (Dog Aging Project) שמובילה אוניברסיטת וושינגטון שבסיאטל, אחד המוסדות המובילים בעולם בחקר הגרונטולוגיה והביולוגיה של ההזדקנות.

ראפאמיצין, תרופה ותיקה שמוכרת ברפואה האנושית למניעת דחיית שתלים, התגלתה בשנים האחרונות כמעכבת עוצמתית של תהליך ביולוגי מרכזי שנקרא mTOR – מסלול שמעורב כמעט בכל היבט של הזדקנות: חילוף חומרים, דלקת, סנסצנס תאי, והתדרדרות תפקודית כללית. במחקרים על עכברים, ראפאמיצין הצליחה להאריך את החיים בעשרות אחוזים, גם כשהחלה בגיל העמידה. היא שיפרה את מצב הלב, המוח והכליות, והאטה הופעה של סרטן ודלקת כרונית.

אבל האם זה יעבוד גם בכלבים – ובתנאים של חיים אמיתיים? זו בדיוק השאלה שניסוי TRIAD נועד לבדוק.

במסגרת הניסוי משתתפים 580 כלבים מכל רחבי ארצות הברית – כלבים רגילים, שחיים עם משפחות שאוהבות אותם. כולם בני שבע ומעלה, במשקל בינוני עד גדול. חצי מהם מקבלים פעם בשבוע טבליית ראפאמיצין, וחצי מהם מקבלים פלצבו – כדור דמה. אף אחד, כולל החוקרים והווטרינרים, לא יודע מי קיבל מה. את הטיפול הם מקבלים למשך שנה, ואז עוברים לשנתיים נוספות של מעקב רפואי: בדיקות לב, תפקוד, מצב קוגניטיבי, תצפיות, דגימות דם ושתן, והכי חשוב – האם הם עדיין איתנו.

המטרה היא פשוטה, אבל מהפכנית: לבדוק האם הכלבים שקיבלו את התרופה חיים יותר. לא רק שורדים, אלא חיים חיים טובים יותר – עם פחות סרטן, פחות קטרקטים, פחות ירידה בזיכרון ופחות מחלות זקנה בכלל. לבדוק האם ראפאמיצין באמת יכולה להאט את הקצב שבו כלב מתבגר, לאפשר לו לרוץ, לשחק, לזכור, ולחיות – קצת יותר זמן.

הממצאים הראשונים מהמחקרים המוקדמים מעודדים. בניסויים קודמים בכלבים, ראפאמיצין נמצאה בטוחה לשימוש גם בטיפול של חודשים. באחד מהם נרשם שיפור מובהק במדד אקו-קרדיוגרפי של תפקוד החדר השמאלי בלב. בכל המקרים – תופעות לוואי היו מינימליות, והכלבים תפקדו היטב.

נכון לעכשיו, ניסוי TRIAD עדיין נמשך – אבל החוקרים כבר אומרים: אם התרופה תצליח, זו תהיה עדות ראשונה לכך שאפשר להתערב בפרוגרמה הביולוגית של ההזדקנות עצמה, לא רק לטפל בסימפטומים שלה. זו תהיה הוכחה שלא מדובר בגורל ביולוגי קבוע, אלא במסלול שאולי, עם כלב, כדור ותקווה – אפשר להאט אותו.

ולמי שמכיר את התחושה של פרידה מכלב שאהבת, רק המחשבה על עוד שנה אחת איתו – שנה בריאה, שנה עם אור בעיניים – שווה את כל המדע שבעולם.